בהתחשב בעובדה שעכשיו אנו נמצאים בעיצמו של חג קמבודי, כל הצוות יצא לחופשה, והכפריים שגם ככה קשהלהוציא אותם לעבוד, גם הם הוציאו את עצמם לחופשה. אז בהזמנות חגיגיתי זו, אחרי שיערה (הבחורה שאחראית על המתנדבים) מצאה את עצמה לא יוצאת מהכפר כבר חודש, החלטנו לנצל את ההזדמנות ולצאת לחופשה בעצמנו.
היום בבוקר, 5 על השעון, הייתה לנו השקמה לצאת למסע במיניבוס לכיוון פנום פן. למרות ששעת היציאה המתוכננת
הייתה ב- 5:30, בקמבודיה כמו שבקמבודיה יצאנו רק באיחור קל של כחצי שעה.
המיניבוס שבמקור תוכנן להכיל כ-11 נוסעים, היום הכיל רק 17, וממה שנאמר לי, אמרו לי שזה עוד נחשב למצב מרווח.
הנופים היום מרהיבים, כמויות אין סופית של ירוק ובתי עץ, שמפרים כל חוק פיזיקלי בעובדה שהם עדיין עומדים איתנים.
אבל מה לעשות, אחרי שישנים רק 4 שעות בלילה, גם במיניבוס הכי צפוף אפשר להירדם...
עד הנקודה שמתחילים להרגיש בכביש את העובדה שנמצאים בקמבודיה.
בורות, פרות, אופנועים, ילדים, נתיבי שהסימון בהם הוא המלצה בלבד.. בקיצור עוד חוויה לאוסף.
אחרי מסע של כ-5 שעות, ופיזור חלק מהנוסעים בדרך, הגענו לעיר הבירה של קמבודיה, פנום פן.
זה מדהים איך אחרי ניתוק של רק שבוע מסיבליזציה, אתה מתרגש שוב מהדברים הקטנים, כמו מיטה נקי,
מים חמים, שירותים שנמצאים מעל גובה האדמה, ארוחת ערב בלי חרקים...
מה שעוד יותר מדהים, זה כמה מהר מתרגלים שוב לחיים האלה ושוכחים שהיה שם משהו קודם לכן.
התרשמותי הראשונה מהעיר היא חיובית ביותר. בנייה נמוכה וצבעונית, אין ספור אופנועים, גינות יפות,
ארמונות מקושטים, לא מעט תיירים, וכמובן מקומות מצויינים לנשנש משהו לאכול, וזה בעיקר מה שעשינו היום,
אכלנו, שתינו וקנינו.
דבר אחד יאמר לזכותינו, בתוך כל זה הצלחנו גם לשלב עבודה, וממה שהבנתי זה היה תהליך מהיר ביותר.
שלפני מספר ימים עיצבתי ברושור ופוסטר, והיום כבר הדפסנו דוגמא.
טוב, אני לא ממש מכירה את הקצב הקמבודי, אבל אם הצלחתי להרשים, אז מה טוב.
בכל מקרה, התכנון לימים הקרובים (שגם הוא נתון לשינוי תלוי בזרימה), זה להסניף עוד קצת סיבילזציה
בעוד לילה בפנום פן, אח"כ להמשיך לסינוקוויל להירגע קצת על החוף, ולבסוף לחזור לשורשים.
אני בכנות יכולה להגיד שנחמד לי הניתוק מכל המותרות, יש בזה (כמו שכבר כתבתי) משהו מאוד פשוט.
ההתלהבות שלי היום מהחדר בהוסטל הייתה כל כך כנה ואמיתית שהיה בזה בהחלט משהו נחמד.
לא לצפות לכלום ולקבל הרבה, ועוד יותר, המקום שאתה יודע שיש גם יותר נמוך ושחווית אותו ואפילו
הצלחת להנות ממנו.
שבוע טוב ונשיקות...
קרן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה