אחרי מספר ימים של חופשה, ואחרי עוד יום או יומיים של התאקלמות, רגע אחרי שהתחלנו לעבוד, התחיל סוף השבוע. ובניגוד למיטב המסורת הקמבודית, לא נחנו כל הסוף שבוע אלא רק חלק ממנו. אין מה לעשות, יש עבודה רבה שהצטברה, במיוחד בגלל הביקור הבא וקרב של החבר'ה מהמשרדים בניו יורק.
את סוף השבוע העברנו בין עבודה בשדות כשבבוקר סידרנו שורות ואחר הצהריים קיססנו עשבים :), ושילוב של קצת עבודה במחשב וניסיון התקדמות בפרוייקטים שהרמנו לנו.
וכמובן שלא ויתרנו על מנוחה בערסלים וקריאת ספרים, וכך עבר לו סוף השבוע ומצאנו עצמנו נופלים לתוך שבוע עמוס ולחוץ.
כמו אצל הישראלים, גם אצל הקמבודים, יש נטייה לחכות לדקה ה-90 כי לסיים דברים, אז עכשיו, שלושה ימים לפני הביקור המיוחל, הם נזכרו שהשדות לא נראים כמו שצריך ושחייבים להגביר קצב, שהשמשפחות נחו מספיק, ושהגיע הזמן לעבוד.
אז היום, אחרי שאתמול בלילה השמיים נפתחו ומאז לא נסגרו, מצאתי את עצמי עומדת בשדה, בכובע צבאי, מכנסי דגמ"ח, מגפי גומי, ומעיל גשם (שיודע לשמש גם כסאונה עצמית), עובדת עם מצ'אטה ומנקה וכותשת עשבים. אחרי שלוש שעות עבודה, כשתוך כדי הגשם קצת שכח, עמדתי מכוסה זיעה, מלאת שריטות, ומבסוטה עד השמיים על ההזדמנות להוציא קצת אנרגיות, כשמאחורינו שני שדות קצורים,והרבה אנשים מותשים, חזרנו למגורים.
ואין דבר יותר נחמד אחרי יום עבודה עמוס ומלא, כמובן שהיינו גם צריכים לוותר על מנוחת הצהריים,
לחזור למגורים ולנקות מעליך את הזיעה, הבוץ וכל החרקים שמצאו את דרכם לתוך בגדיך, זה קצת פחות
נחמד כשאתה נזכר שהמים לא כ"כ חמים וגם לא ממש נקיים. אבל אין ספק שחמה או קרה, מקלחת אחרי
כזאת פעילות של עבודת אדמה, היא הדבר הכי מפנק שיש.
אצלנו עוד יום הגיע לקיצו. במחנה מרגישים קצת לחץ ועצבים, אבל יערה ואני בשלנו. אנחנו מנסות
לעזור לצוות ככל האפשר, אבל באותו הזמן גם להזיז את הפרויקטים שלנו קדימה.
אני מניחה שאחרי הביקור הרוחות קצת ירגעו אבל עד אז כל יום יהיה ארוך מאוד :).
חוץ מזה, אני שוב מוצאת את עצמי מסתבכת עם עניין הכביסה. מי שאמר שבאוקטובר נגמרת
העונה הרטובה.... שיקר !!!
היה לנו יום אחד של שמש, שבו יערה ואני קפצנו על המציאה ועשינו כביסה, רק כדי שחצי שעה
אחרי, השמיים יכוסו עננים שעדיין לא מצאו את דרכם הרחק מפה.
אני מאוד מקווה שמחר או מחרתיים לפחות השמש תיתן איזה גיחה כי אחרת אני מתחילה
לעבוד בשדה בבגד ים ומגפיים...
אהה... שכחתי לציין שאתמול בערב הייתי קורבן לאונס קבוצתי של יתושים ש*&%$ (אכלו) לי את
הרגל מכל כיוון אפשרי, ועד שלא עשיתי פחות או יותר אמבטיה ב"אל-תוש", הם לא הרפו, מה שגם הפך
את אתמול בלילה לעוד לילה חסר שינה. אבל מה שכן, התעוררתי היום בבוקר לניגון הגשם על גג הפח,
ואני חייבת לציין שלשכב במיטה כשברקע מתנגנת מוזיקת הגשם וציוץ האפרוחים ובחוץ הכל ירוק, מלא גוונים
של ירוק, וטיפות גשם נוטפות מבעד לחלון... אין ספק שזו דרך נפלאה להתחיל את היום בצורה שלווה ורגועה.
אז זה פה בקמבודיה..
נהנים, עובדים, ואוכלים (הטבחית מצויינת)..
שיהיה לכולנו שבוע טוב ושנה נפלאה..
עדיין אוהבת מרחוק..
קרן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה