אני עוד לא במקום שאני רוצה הביתה או לברוח מפה, או במקום שנמאס לי, אבל בהחלט חוויתי היום סוג של נקודת שבירה.
אני לא יודעת אם זה בגלל יומיים מחוסרי שינה או לא, אבל בהחלט היום היה לי לא קל.
ובהתאם לזה שהיום קמתי בסוג של מותשות, אז כמובן גם שהחוויות שזימנתי לעצמי, היום לא חיוביות במיוחד.
זה התחיל מזה שבגדול הפחד שלי בלילה זה מנחשים שיכנסו לי לחדר, ואחרי שאתמול שיגעתי את יערה במטרה שהיא תשקר לי ותגיד לי שאין נחשים פה באיזור, אז השקר היחידי שהצלחתי להוציא ממנה זה שהיא לא ראתה פה נחשים.
לא צריך להרחיב ולהסביר את מה שקרה ללב שלי שאותו רגע, אבל זה בהחלט ניפץ לי את הסיפור שאין פה נחשים, ועוד שניים באותו יום.
כרגע אני במצב שכל פעם לפני השינה אני מודאגת שמא אני הוכש ע"י נחש או פשוט אחטוף התקף לב....
האמת שהחבר'ה פה אמרו לי שהם אף פעם לא ראו נחש באזור המגורים ושהנחשים השחורים בעיקר אוכלים צפרדעים ולא מסוכנים לבני אדם, אלא אם יש להם פסים על הקו... מנחם נכון ?! טוב, זה חלק מללכת לחיות בג'ונגל, אבל מה הסיכוי, שניים באותו יום ועוד רק אחרי 4 ימים פה... באמת חודש שלם לא לישון ?! לא פייר !
אני מניחה שאלמלא כל מה שכתוב למעלה, החוויה הבאה יכלה להיות דווקא נחמדה, אבל ברגע שהיא התווספה לשאר היום זה כבר היה פחות כייף.
החלטתי להצטרף ליערה לשיעור אנגלית במרחק של כ-10 דק נסיעה באופנוע, רק כדי לגלות שהילדים החמודים לא באים לשיעור כשיורד גשם.
בדרך לשם מצב הגשם עוד היה נחמד, טפטופון עדין, אבל כמובן, איך שהגענו לכיתה, התחיל במבול מטורף.
החלטנו שהסיכוי שהגשם ייגמר הוא נמוך, אבל שבהחלט יש טעם לחכות להפוגה.
אז אכן המתנו בסביבות ה-10 דק כששמנו לב שהגשם במגמת היחלשות, בשבל הזה עלינו מהר על האופנוע והתחלנו את נסיעתנו חזרה למגורים, וכמובן שבשלב מסויים הגשם התחזק, את המעיל שהסתובבתי איתו לחינם כל היום, השארתי במגורים, ובשלב הזה כבר אני יכולה להגיד שנשברתי... היה לי קר רטוב וידעתי שלסיום של כל זה לא מחכה לי מקלחת חמה מלווה בטרנינג חם, שוקו טעים ומיטה מפנקת, אלא מלקחת קרה, מגבת ראש להתנגב, ומצעים מסריחים.
בסופו של הדבר היום נגמר, ואפילו הצלחתי להוציא ממנו קצת טוב, כי למרות שהמקלחת הייתה קרה, עדיין להתנקות מכל היום הזה ולהיכנס לבגדים יבשים שמריחים עדיין מריח בית, ארוחת ערב טובה שנסגרה בקינוח חם ומתוק של דייסת אורז ושועית, ועכשיו אני סוף סוף במיטה, בתקווה להירדם מוקדם ולקום מחר עם כוחות מחודשים ליום שמשי וחמים.
כל מה שאני יכולה להאמין עכשיו, זה שנקודה השבירה כבר מאחורי ומפה הקבלה, ההפנה וההתמודדות כבר יהיו הרבה יותר פשוטים.
לילה טוב מקמבודיה...
קרן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה